13 עצות לשימוש בהומור במכירות, מצגות ונאומים

1.   כדאי להשתמש בבדיחה או בסיפור מצחיק, רק אם אלה משעשעים גם אותך. אם לא כן הדבר, גדול הסיכוי שגם אחרים לא יצחקו.

2.   לא ראוי להשתמש בהומור במצב שאינו מתאים, או באוזני אדם שהבדיחה אינה מתאימה לו. הכלל פשוט – אם יש ספק, אין ספק!

3.   אם לא צחקת בפעם הראשונה ששמעת בדיחה, כנראה שגם רבים אחרים לא יצחקו. לכן, עליך להשתמש רק בבדיחות שגורמות לצחוק מיד.

4.   אין לצחוק בזמן סיפור הבדיחה. עליך לאפשר לצד השני לצחוק, וכשהוא צוחק להצטרף אליו קלות.

5.   לא כדאי להגזים ולהגיע למצב שבו הצד השני יהיה מעוניין בעיקר לשמוע את סיפוריך ולא את המסר המקצועי שלך. אינך בדרן.

6.   עליך לנסות כל סיפור או בדיחה על חברים ובני משפחה. אין להשתמש בבדיחה בפעם הראשונה מול קהל אמיתי. הניסוי יאפשר לך להתאמן, לשפר אחר-כך את הניסוח, את העצירות, ובעיקר לבדוק מה עובד ומה אינו עובד.

7.   אין לספר בדיחה 'בשביל הבדיחה'. עליך להשתמש בבדיחה שקשורה למצב או למסר שברצונך להעביר.

8.   להגברת האפקט, אפשר לשבץ שמות של אנשים ידועים בבדיחות או סיפורים מצחיקים. כל זאת, כמובן, בתנאי שאין פוגעים בהם.

      בכל מקרה שעלולים לפגוע דרך הצחוק במישהו, עליך לספר את הסיפור על עצמך בלבד.

9.   עליך להתאים את הבדיחה לשומעים, להפוך אותה לאקטואלית, למקומית ומותאמת למקצוע או לענף שלהם.

      בדיחה 'כללית' שעוברת הסבה למקצוע מסוים, גורמת לצד השני לצחוק יותר, בגלל ההזדהות.

10. לעולם אין להקדים ולומר: "אספר לכם משהו מצחיק." אין צורך בהקדמות, פשוט לספר את הסיפור.

      כך גם בסוף – אין צורך לומר: "וכעת, בוא נהיה רציניים." המעבר צריך להיות פשוט וטבעי, ללא שדרים מיותרים.

11. עליך לספר את הסיפור או הבדיחה, כך ששורת המחץ תפתיע היטב. יש להדגיש אותה, באמצעות משחק נכון, שימוש בקולך, וכמובן – מבט ישיר אל עיני הצד השני.

12. עליך לעצור לפני שורת המחץ, ולעצור לאחריה, כדי שהקהל יוכל לצחוק ללא הפרעה. ברגע שנשמעת ירידת הצחוק מהשיא שלו, אפשר להמשיך.

13. כשהסיפור או הבדיחה מציגים שני אנשים, עליך לשנות את קולך ואת מיקומך, בכל פעם שמוצג האדם האחר. עליך לאפשר לשומע לראות ולהרגיש את השחקנים מולו.

הפוסט הזה פורסם בתאריך הומור, מכירות, נאום, פרזנטציה עם התגים , , , , . קישור קבוע.

סגור לתגובות.